סיכום ורפלקציה אישית
היום במבט לאחור על הפרויקט אני מרגישה שהצלחתי להגיע לתוצר שרציתי.
נכנסתי לפרויקט עם רעיון כללי לאופן שהוא יראה, אך לא הגעתי ממוקדת מאוד. לפני כל סט צילומים השקעתי רבות במחשבה על מציאת המוטיב שיקשר בין תמונת הילדות לתמונה היום.
בפרויקט זה היה חשוב לי מאוד לעסוק בנושא שאני באמת אוהבת ומתעניינת בו. אני יודעת שכאשר אני עוסקת בנושא שמעניין אותי, אני אשקיע את כל המאמצים כדי להגיע לתוצאות סופיות המכילות את המסר אותו רציתי להעביר לאורך כל העבודה. למרות שהיו המון התלבטויות לגבי הנושא שאני הולכת לבחור, אני שמחה ומרוצה שבחרתי בנושא הזה ובתוצריו.
במהלך התהליך נתקלתי במספר קשיים. אחד מהם היה לחשוב בדרך יצירתית על מוטיב (חפץ, בגד, שפת גוף, הבעות פנים וכו') שיצליח להעביר באופן מובן את ההקשר בין תמונת הילדות לתמונה העכשווית. הצלחתי להתמודד עם קושי זה באמצעות המנחה שלי, טלי, שעזרה לי רבות, הייתה אוזן קשבת עבורי, כיוונה אותי והרגיעה אותי בשעת לחץ... J
חלק מעבודת החקר שכתבתי הכיל מחקר על מספר צלמים ובדגש על הצלמת סאלי מאן.
אני שמחה שנחשפתי אליה ולמדתי ממנה. אין ספק כי חשיפה זו עזרה לי להמשיך להתקדם בפרויקט בדרך יצירתית יותר. מהרגע שנחשפתי לעבודותיה השונות והמיוחדות, מיד הבנתי שזה מדבר אל הפרויקט שלי. חשיפת המקומות הפחות טובים והיותר אמיתיים שקיימים אצל כל אחד ואחת, ואת השינוי שכל אדם חווה במהלך חייו, בדיוק כמו בצילומיה של סאלי מאן, אשר מצלמת את ילדיה בסיטואציות אינטימיות ובהחלט לא נורמטיביות.
זאת כוונתי! זהו בדיוק החשיפה שמעניינת אותי ולשם אני שואפת.
לאחר כתיבת חלק זה בעבודת החקר, הפרויקט שלי התקדם והתמקד יותר ויותר.
אין ספק כי בזכות חשיפה זו "נפתחתי" מבחינה רעיונית ויכולתי לבצע עוד רעיונות שהתגבשו אצלי תוך כדי תנועה במהלך העבודה.
במידה ויכולתי להמשיך בעשייה הייתי מאוד שמחה לצלם את עצמי כחלק מהפרויקט. מאוד מסקרן אותי לדעת איך הייתי מביאה את עצמי לידי ביטוי בדרך בה התבגרתי.
חשוב להוסיף ולציין כי למרות הקשיים, החששות והתיקונים שעשיתי, לא הייתי משנה דבר בדרך בה בחרתי ובצורה בה הפרויקט שלי נבנה. אני סבורה כי אם מגיעים אל המטרה אחרי שעוברים קשיים, התוצרת הסופית מוצגת בצורה לאחר חשיבה רבה בצורה המושקעת והמיטבית ביותר.
לסיכום, עברתי דרך ארוכה בצילום הפרויקט הזה, רכשתי שפה צילומי, הרחבתי ידע רב על עבודות שונות של צלמים ולמדתי כיצד לעבוד נכון בסטודיו.
אני מרגישה ומקווה שהצלחתי לעשות פרויקט שמדבר ונוגע בכולם ולפיכך אני נרגשת וגאה מאוד להציג את התוצר הסופי שלי.
שלכם,
אילה כרמלי
התמונה שלדעתי מייצגת באופן מיטבי את הפרויקט:
בחרתי בתמונה זו מכיוון שלדעתי היא מייצגת באופן מיטבי את הפרויקט.
במהלך הפרויקט שלי אני עסקתי בצילום פורטרטים עכשוויים של אנשים שונים תוך התכתבות עם תמונות ילדות שלהם. בפרויקט זה חקרתי את המעבר בין הילד שהיינו למתבגר או המבוגר שנהיינו וזאת תוך מתן ביטוי קונספטואלי לאובדן התמימות, לגיבוש זהות ושינוי תפקידים בחיים. המצולמות בחרו את תמונת הילדות ובכך הן הרגישו קשר לתמונת ילדות.
התמונה כוללת בצורה הטובה ביותר את שלושת הפרמטרים העיקריים הקוראים להם:
"השילוש הקדוש של החשיפה…"
הצמצם הוא F/4. ערך f נמוך, משמעותו מפתח צמצם גדול – הרבה אור נכנס למצלמה. הצמצם בו צולמה התמונה, היה במידה המתאימה ביותר והדגיש את האלמנטים שרציתי.
המהירות תריס היא 1/100. גם התריס, מאפשר את וויסות כמות האור הנכנסת למצלמה. כשמצלמים בהחזקה ידנית, תמיד צריך להיות רגישים למהירות התריס! מהירות תריס איטית מידי עלולה להניב תמונה מטושטשת בגלל רעידת היד ובתמונה הנוכחית האלמנטים חדים וברורים.
ISO-100. אם נעלה את ה ISO לערכים גבוהים מאוד. הרעש יתבטא בנקודות צבעוניות או גירעון על גבי התמונה ויפגום בחלקות שלה ובפרטים שבה. בתמונה הנוכחית האיזו היה במידה המתאימה ולא השפיע לרעה על איכות התמונה.
בנוסף, בתמונה ישנם אלמנטים המשרתים את מטרת הפרויקט שלי. הקומפוזיציה של התמונה יצאה כפי שרציתי וניסיתי. התמונה צולמה במדיום שוט ויצירת קשר העין של המצולמות עם עדשת המצלמה יוצרת קרבה בין הצופה לדמויות בתמונה. היה חשוב לי שהתמונות בפרויקט שלי יעבירו את הריאליזם והאותנטיות בחיים וכן, התמונה הזו מגשימה את הרצון שלי משום שהתמונה צולמה בחדר השינה בבית שלהן, עובדה המדגישה הרגשה ביתית, חמה, אמיתית ואותנטית.